בעולם ביצועי הרשת, לדעת מתי התוכן של העמוד מוכן לאינטראקציה הוא קריטי למתן חוויית משתמש חלקה. אחד הציונים החשובים בתהליך זה נקרא DOM Content Loaded (DCL).
DCL הוא מדד שמציין מתי מסמך ה-HTML נטען ופורש במלואו, מה שמאפשר לסקריפטים לפעול ולתוכן להופיע, גם אם תמונות או סגנונות עדיין נטענים. במאמר זה נסביר מהו DOM Content Loaded, מדוע הוא חשוב וכיצד לייעל אותו כדי שהאתר שלכם ירגיש מהיר ותגובתי יותר.
DOM Content Loaded (DCL) הוא אירוע שמתרחש כאשר מסמך ה-HTML הראשוני נטען ופורש במלואו על ידי הדפדפן, אך לפני שכל התמונות, גיליונות הסגנון ומשאבים חיצוניים אחרים נטענו במלואם. בשלב זה, ה-DOM (Document Object Model) מוכן, מה שמאפשר ל-JavaScript לתקשר עם ולהשפיע על מבנה העמוד.
במילים פשוטות, DCL מסמן את הרגע שבו רוב התוכן של העמוד (כגון טקסט ומבנה) מוכן, גם אם אלמנטים אחרים (כגון תמונות וגופנים) עדיין נטענים.
- טוב: פחות משנייה אחת – זה אידיאלי, ומעיד שה-HTML מוכן במהירות לאינטראקציה.
- דורש שיפור: 1-2.5 שניות – זה מתקבל, אך יש מקום לאופטימיזציה לשיפור המהירות.
- גרוע: מעל 2.5 שניות – זה מצביע על עיכוב, שעשוי להשפיע על חוויית המשתמש בזמן ההמתנה שהעמוד יהיה מוכן.
- אינטראקציות משתמש מהירות יותר:
זמן DCL מהיר אומר שהסקריפטים והתוכן מוכנים מהר יותר, מה שמאפשר למשתמשים לתקשר עם חלקים מהעמוד בזמן שאלמנטים אחרים עדיין נטענים ברקע.
- שיפור בתחושת הביצועים:
למשתמשים פחות אכפת אם כל האלמנטים נטענו, ויותר אם הם יכולים להתחיל לתקשר עם העמוד. DCL מהיר יוצר תחושת אתר מהיר יותר, ומשפר את שביעות רצון המשתמשים.
- צמצום שגיאות JavaScript:
חלק מפונקציות JavaScript תלויות בכך שה-DOM יהיה מוכן כדי למנוע שגיאות. על ידי הבטחת שה-DCL יפעל במהירות, אתם מצמצמים את הסיכון לשגיאות JavaScript שעלולות לפגוע בתפקוד או להפריע לחוויית המשתמש.
- מסמכי HTML גדולים:
אם מסמך ה-HTML גדול מאוד, הוא ייקח יותר זמן לטעון ולפרש, מה שידחה את ה-DCL.
- JavaScript החוסם רינדור:
קבצי JavaScript שנטענים לפני DCL יכולים לעכב אותו. הדפדפן חייב לטעון ולהריץ סקריפטים אלו לפני שיוכל לסיים לפרש את מסמך ה-HTML.
- קבצי CSS כבדים:
אם קבצי CSS חוסמים את תהליך הרינדור, הם יכולים לעכב את אירוע ה-DCL בכך שהם מאלצים את הדפדפן להמתין עד להחלת הסגנונות.
- JavaScript סינכרוני:
סקריפטים שנטענים באופן סינכרוני (כלומר, הם חוסמים משימות אחרות) יכולים לעכב את DCL, מכיוון שהדפדפן חייב להריץ אותם לפני המשך טעינת שאר העמוד.
- צמצום ודחיסת HTML:
צמצמו את גודל מסמך ה-HTML על ידי הסרת תגיות מיותרות, רווחים והערות. זה מסייע לדפדפן לטעון ולפרש את ה-HTML מהר יותר.
- דחו JavaScript שאינו חיוני:
השתמשו בתכונת defer לטעינת קבצי JavaScript מבלי לחסום את תהליך פירוש ה-HTML. זה מאפשר ל-DCL לפעול מהר יותר, מאחר שהסקריפטים נטענים לאחר שה-DOM מוכן.
- תעדוף CSS קריטי:
שימו CSS קריטי ישירות בתוך ה-HTML כדי למנוע חסימה. עבור שאר ה-CSS, השתמשו בקבצים חיצוניים עם media="print" כדי לטעון סגנונות רק כשצריך, וכך לצמצם את ההשפעה על DCL.
- שימוש ב-Async ו-Defer לסקריפטים:
עבור סקריפטים שאינם תלויים ב-DOM, השתמשו בתכונת async. עבור סקריפטים שכן תלויים ב-DOM, כמו אלו שמשפיעים על תוכן העמוד, השתמשו בתכונת defer. כך סקריפטים שאינם קריטיים נטענים מבלי לעכב את DCL.
- צמצום סקריפטים של צד שלישי:
סקריפטים של צד שלישי, כמו פרסומות או אנליטיקה, יכולים לעכב את DCL. טענו רק את הסקריפטים של צד שלישי שהם הכרחיים לחלוטין, ושקלו לטעון אותם לאחר DCL כדי לצמצם השפעה.
- אופטימיזציית זמני תגובת שרת:
תגובת שרת מהירה משמעותה שמסמך ה-HTML מסופק מהר יותר, ועוזרת ל-DCL לפעול במהירות רבה יותר. שקלו להשתמש בקאשינג וברשת להעברת תוכן (CDN) לצמצום זמני תגובת השרת.
בעוד ש-DCL מתמקד במתי מסמך ה-HTML נטען במלואו, מדדים אחרים כמו First Contentful Paint (FCP) ו-Largest Contentful Paint (LCP) מספקים תובנות נוספות על זמני טעינת העמוד. יחד, מדדים אלו עוזרים להבין כמה מהר משתמשים תופסים שהעמוד נטען ומתי הוא מוכן לאינטראקציה.
DOM Content Loaded (DCL) הוא אירוע קריטי שמציין מתי מסמך ה-HTML הראשי נטען ופורש במלואו, ומאפשר לסקריפטים להתחיל לפעול. על ידי אופטימיזציית DCL באמצעות טכניקות כמו דחיית סקריפטים לא חיוניים, צמצום גודל קבצי HTML ו-CSS, ושימוש בתכונת async, תוכלו לגרום לאתר שלכם להרגיש מהיר ותגובתי יותר. DCL מהיר משפר את חוויית המשתמש, מצמצם את הסיכון לשגיאות JavaScript, ומעניק למשתמשים תחושה שהאתר מוכן לאינטראקציה.